פסק-דין בתיק ת"ק 007281/03

1.         בפני תביעה אשר הוגשה על ידי התובעת, עו"ד במקצועה, כנגד הנתבעות, אם ובתה, אשר שכרו את שירותיה לצורך הכנת תביעת נזיקין.

2.         הנתבעת 2 הינה בתה של הנתבעת 1 ומשמשת כאפוטרופסית שלה, מכיוון שהנתבעת 1 הינה חסויה.

3.         תביעת הנזיקין התייחסה הן לנזק ברכוש והן לנזק בגוף אשר ארעו בדירת הנתבעת 1 ביום 16.12.02. לטענת הנתבעות, בעקבות עבודות רשלניות של קבלן התמוטטה דירת דירתה של הנתבעת 1, גרמה להצפה בדירה, ולפגיעה פיזית בחסויה, מעבר לנזקים שנגרמו לדירה עצמה (להלן - "תביעת הנזיקין").

4.         ביום 18.12.02    חתמה הנתבעת 2 על יפוי כח לטובת  התובעת, כפי שמוכח בת/2 אשר הוגש לתיק בית המשפט.

5.         ממועד מתן יפוי הכח טוענת התובעת כי ביצעה פעולות רבות בתיק זה.  התובעת טענה כי מכיוון שמדובר בתביעת נזיקין הכוללת הן נזקי רכוש והן נזקי גוף, היה צורך להמתין עד אשר אשר מתגבשים הנזקים, ובמיוחד אמורים הדברים לנזקי הגוף שמכיוון שיש צורך להמתין ולקבל חוות דעת מומחים כאשר הנזק מתבהר.

6.         כמו כן, מכיוון שמדובר בנזק לרכוש אשר ארע כתוצאה מדליפה, אזי גם במקרה זה התיקון ואומדנו אינם מיידיים, וזאת מכיוון שיש צורך להמתין עד אשר התיקרה מתייבשת.

7.         התובעת טענה בפני ביום 31.8.03 ואף צירפה מסמכים המוכיחים לטענתה את הפעולות שבוצעו בתיק זה: התובעת טענה כי היא זאת אשר היפנתה את הנתבעות לחברת אבן פינה הנדסה אזרחית על מנת לקבל חוות דעת מומחה באשר לגובה הנזקים שנגרמו לרכוש.  חוות דעת זאת אשר הוגשה וסומנה ת/1 ניתנה ביום 16.3.03. חוות הדעת מופנית לתובעת.  הנזקים הוערכו בסכום של 56,838 ש"ח; מעבר לחוות הדעת הנ"ל טענה התובעת כי גבתה תצהירי עדות ראשית משכנות של הנתבעת 1.  תצהירים אלה הוגשו וסומנו ת/5; התובעת טענה כי ביקרה במקום ונפגשה עם הנתבעת 2 ובנה לפחות 3 פגישות על מנת לעדכן אותם בהליכים, וזאת מעבר לשיחות טלפון שנערכו ביניהם; התובעת טענה כי ביקשה וקיבלה את כל הסכמי ההתקשרות בין הדיירים לבין מבצעי העבודות וזאת על מנת להבין מי הגורם האחראי לנזק. בעניין זה אף אותר המפקח האחראי על ביצוע העבודות; התובעת טענה כי נערכו פניות לעיריית תל אביב ולמכבי מגן על מנת למצות את זכאותה של החסויה לסיעוד בעניין זה צורפו מסמכים וסומנו ת/12 ות/8; התובעת טענה כי היפנתה את הנתבעת 2 למעבידה לצורך קבלת אישור על העדרות, בעקבות המלצה זאת אכן נתקבל אישור המעביד של הנתבעת 2, סומן והוגש ת/7; התובעת טענה כי היא היפנתה את התובעת 2 לקבל הצעות מחיר לגבי איחסון חפצים, וזאת על מנת שהצעת מחיר זאת תשמש אותם במשפט שיתנהל באם תישמע הטענה של חובת הקטנת הנזק, הוגש וסומן ת/10.

8.         התובעת הודתה בפני כי התביעה לא הוגשה וכי עבודתה הופסקה על ידי הנתבעת 2 ביום 19.6.03, במכתב אשר צורף ת/3. לגבי נסיבות הפסקת העבודה טוענת התובעת כי הדבר ארע לאחר שביקשה מהנתבעת 2 לחתום על הסכם שכר הטרחה. טיוטת הסכם שכר הטרחה האחרונה צורפה אף היא לתיק בית המשפט וסומנה ת/4.

9.         הנתבעת 2 לעומתה טוענת כי התובעת מעולם לא סיכמה עם התובעת את נושא שכר הטרחה והנושא עדיין היה דרוש ליבון ודיון.  כמו כן, טענה הנתבעת 2 כי שכר הטרחה היה אמור להיות משולם רק בסוף ההליך ומתוך הסכומים שיתקבלו. מעבר לכך טענה הנתבעת כי טיפולה של הנתבעת היה בלתי תכליתי, כל הפעולות אשר תוארו על ידה הן בכתב התביעה והן בדיון הן פעולות סרק ונטענו לצורך המיקוח בלבד; הנתבעת טענה כי בפעולות התובעת לא היה כל ערך מוסף בקשר לתביעת הנזיקין; הנתבעת טענה כי התלוננה בפני התובעת של שיהוי בטיפול בענייניה; הנתבעת טענה כי התובעת איימה עליה והטרידה אותה בשיחות טלפוניות ולאחר הטרדות אלה היא החליטה כי אינה רוצה להמשיך את הקשר  עם התובעת וכי היא אינה מעוניינת בשירותיה.  הנתבעת טענה כי היא העבירה את הטיפול לעו"ד אחר.  לגבי סכום התביעה בסך 2,500 $ טוענת הנתבעת כי סכום זה מצוץ מהאצבע וכי התנהגות התובעת ראויה לכל גינוי.

דיון והכרעה

10.        לאחר ששמעתי את טענו תהצדדים, עיינתי בכתבי הטענות ובמוצגים אשר צורפו בזמן הדיון לתיק בית המשפט, שוכנעתי כי לתובעת מגיע שכר ראוי עבור הפעולות אשר ביצעה בתיק הזה.

11.        בהעדר הסכם שכר טרחה חתום, איני יכולה להסתמך על ההסכמות אשר התובעת טוענת להם, למרות שאלה לא הוכחשו מפורשות על ידי הנתבעת (ראה פרוטוקול עמ' 3 שורה 21, וזאת בניגוד לאמרו בכתב ההגנה שם הכחישה הנתבעת 2 מכל וכל את הסיכום לגבי 20% שכר טרחה).  אציין כי בעניין זה אין בפני את מלוא סכום תביעת הנזיקין, ועדיין תביעה זאת טרם באה לעולם.  כמו כן מקובלת עלי טענתה של הנתבעת כי התכוונה לשלם רק בסוף ההליך, מתוך כספים שהתקבלו.   בנקודה זאת אף נוסח הסכם שכר הטרחה אשר צורף כת/4 אינו מצביע על תשלום כלשהו על חשבון אלא רק בסיום ההליך. בהסכם זה שלא נחתם כאמור מצויין כי אם יופסק הטיפול אזי שכר הטרחה יעמוד על 10%.  בנסיבות אלה, איני יכולה לפסוק מכח הסכמת הצדדים ולכן עלי לקבוע מה השכר הראוי המגיע לתובעת בעבור העבודות שביצעה במשך ששת החודשים שיפוי הכח היה בתוקף.

12.        שוכנעתי כי אכן התובעת פעלה בתיק הזה וביצעה פעולות המתחייבות מתביעת הנזיקין. מקבלת אני את הטענה כי תביעת הנזיקין אינה מוגשת מהיום למחר וכי יש צורך להמתין עד שיתגבשו הנזקים ותתבהר התמונה כולה גם מבחינת האחריות משפטית לנזק , שאחרת אם לא תבצע התובעת את כל הבדיקות הללו עלולה להישמע כנגדה טענה של רשלנות מקצועית.

13.        מעבר לכך במשך כל ששת החודשים בהם פעלה התובעת, לא פנתה אליה הנתבעת 2 בכל טענה, לא לעניין שיהוי בביצוע פעולות ולא לעניין ביצוע פעולות סרק.  טענה זו הועלתה לראשונה רק לאחר שנדרשה הנתבעת 2 לחתום על הסכם שכר טרחה. אציין  כי גם בעניין הסכם שכר הטרחה לא נכונה טענת הנתבעת כי התובעת דרשה כספים על חשבון: למקרא הטיוטא ת/4 לא עולה דרישה כזאת ולא ברור מדוע בחרה הנתבעת 2 להפסיק את הקשר עם התובעת.

14.        יצויין כי הנתבעת 2 הודתה כי עדיין היום לא הוגשה תביעה ולכן ברור כי גם ע ו"ד האחר שנשכר על ידה דרושה לו שהות על מנת להגיש את התביעה כדבעי.

15.        אני דוחה מכל וכל את טענת הנתבעת 2 כאילו כביכול התובעת איימה עליה: מכתביה של התובעת בהם היא מציינת כי באם לא יסוכם נושא שכר הטרחה בהמשך ההליכים בין הצדדים, תאלץ היא לפנות לערכאות אינו איום אלא עמידה על זכויות.

16.        לאור כל האמור לעיל, ובמיוחד לאור הפעולות אשר פורטו בסעיף 7 לעיל, אני קובעת כי לתובעת מגיע שכר ראוי עבור עבודתה.  בפסיקת השכר הראוי אתחשב בשעות העבודה שהושקעו על ידי התובעת לטענתה (25 שעות), החומר שהוצג בפני, וההסכמה לגבי הסכום שישולם במידה ויופסק הטיפול (10% מסכום התביעה).

השכר הראוי במקרה זה הינו 6000 ש"ח המשקף כ- 240 ש"ח לשעת עבודה וכן כ- 6% מסכום התביעה באם זאת תוגש על סך של 100,000 ש"ח.  יצויין כי בעניין זה לא נותר לי אלא לאמוד אף את הנזק הגופני הנטען ואני עושה זאת בדרך הזהירות בלבד.

17.        הסכום שנפסק העומד על 6,000 ש"ח ישולם לתובעת על ידי הנתבעת 2 ב- 4 תשלומים שווים ורצופים. הנני קובעת זאת על סמך ממצאי כי הנתבעת התכוונה לשלם לתובעת רק בסיום ההליך, דבר שלא הוכחש על ידי התובעת, וכי לא לקחה בחשבון כי יהיה עליה לשאת בתשלומים לעו"ד בשלב זה, עוד בטרם הגשת התביעה. אין בקביעתי זאת כדי להפחית מזכאותה של התובעת לשכר הראוי אותו קבעתי כאמור.